בעת כתיבת שורות אלו, בעקבותי כבר 30 ומשהו שנים של שהות בחדרי ניתוח. הכירורגיה ריתקה אותי עוד מימי הלימודים בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיימתי בשנת 1983, ותחום הכירורגיה הפלסטית משך אותי יותר מכל המקצועות הניתוחיים. האמנתי שתחום זה ישלב את אהבתי לרפואה ועזרה לזולת, עם עבודת ותבונת כפיים, ביחד עם תפיסתי האמנותית והאסתטית. ואכן בר מזל אני - בשנת 1987 התחלתי להתמחות בכירורגיה פלסטית בבית החולים בילינסון דאז, היום הוא כבר נקרא מרכז רבין. שש שנים תמימות, עד שנת 1993, עת הסתיימה ההתמחות, ושבע שנים נוספות, כרופא בכיר ומומחה, המשכתי לעבוד בבית החולים, בעבודה קשה ותובענית אך מאתגרת , רבת פנים וסיפוק גדול בצידה.
במהלך שנים אלו, ב 1998, נסעתי להשתלמות בת שנה לארה"ב, לעיר סיאטל, בה השתלמתי בניתוחי המוס MOHS)) בבית החולים האוניברסיטאי ע"ש וושינגטון. כיוונתי את עצמי בין השאר לעסוק בטיפול בסרטני עור, מתוך הבנת הצורך לאפשר ללוקים במחלה זו, שהם כה רבים, לקבל את הטיפול הטוב ביותר והמתקדם ביותר, באופן שוויוני זמין ונגיש לכל. ואכן, כעת, ביצעתי כבר מעל 10000 ניתוחים כאלו במהלך השנים בהן אני עוסק בכך, ועוד היד נטויה. יעידו על כך אלפי המטופלים אשר עברו דרכי, בהם טיפלתי ועדיין מטפל, בכבוד, בנאמנות ובאהבה.
בשנת 2000 התמניתי לנהל את היחידה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי ברזילי, אשקלון, אותה הקמתי ובה תפקדתי במשך 8 שנים ארוכות. לאחר פרישתי מבית החולים, הצטרפתי לקופת החולים הכללית, כרופא בכיר וראש תחום כירורגיה פלסטית במחוז, וגם שם, כמו ב 30 השנים האחרונות, אני עדיין מטפל במסגרת הרפואה הציבורית באלפי אנשים כל שנה, ומשתדל להעניק להם במאור פנים את הטיפול הטוב ביותר לו הם זכאים.
בזכות מומחיותי כמנתח פלסטי, ניתחתי גם אלפי ניתוחים קוסמטיים ואסתטיים, ומצעד ארוך של נשים וגברים הם עדי לדרך זו.
זאת ועוד- הייתי שנים רבות רופא מוטס ביחידת החילוץ של חיל האויר 669, כתבתי מאמרים ומחקרים מקצועיים רבים, ונראה שהקהיליה המקצועית יודעת לגמול לי בהערכה - אני בוחן בבחינות גמר לסיום ההתמחות, מרצה בכנסים ובפורומים שונים, חברות הביטוח בישראל מינו אותי להיות רופא האמון שלהן שעל דעתו הן סומכות, אני משמש כעד מומחה בבתי משפט, ולאחרונה נבחרתי להיות אחד מארבע מאות הרופאים הטובים בישראל מכל מקצועות הרפואה במשאל של מגזין פורבס. ובכל אלו לא גבה ליבי במאום.
אני מאמין גדול בשיוויון בין בני אדם, באמונה שכולנו דומים, ואין אנשים נשגבים ועדיפים- איש איש ייימדד על פי ערכיו. כולנו בסופו של דבר אנשים פשוטים, והפשוט והרגיל כמו כולם- הוא אני. את ההבנה הזו אני משתדל ליישם יום יום הן בחיי המקצועיים והן בחיי האישיים.
נפלה בחלקי זכות גדולה להיות מי אשר יכול לעזור לזולת בעת צרתו, והכרת תודה לי לכל אותם אלו שאיפשרו לי לטפל בהם- אני חייב להם לא פחות, משהם מרגישים חייבים לי.
גבי תמיר
