השיטות המקובלות לטיפול בסרטני העור מסוג BCC ו- SCC
קיימות שיטות שונות לטיפול בגידולי עור אלו. חלקן כירורגיות וחלקן לא.
הגישה הלא ניתוחית כוללת שיוף, צריבה במחט חשמלית, הקפאה על ידי חנקן נוזלי, וטיפולים בקרינה.קיימים גם טיפולים תרופתיים שונים ( כמו שימוש במשחות שונות) וכן שימוש בלייזרים. לרוב,טיפולים אלו נעשים על ידי רופאי העור, והם מיועדים בעיקר לנגעים שטחיים, כאלו שלא פלשו עדיין לרקמות עמוקות . יעילותן של גישות טיפוליות אלו נמוכה יותר מהגישה הכירורגית, אחוז הריפוי נמוך. לפיכך, חלק ניכר מהחולים מופנה לבסוף לכריתה כירורגית רגילה.
להסרה הכירורגית הפשוטה, הנעשית לרוב במסגרת קופת החולים, יעילות מסוימת. הגידול המורחק נשלח לבדיקה היסטולוגית במעבדה. בבדיקה זו נוטל הפתולוג מספר דגימות מהנגע, ועל פיהן מחליט האם הגידול הוצא בשלמותו. תשובתו של הפתולוג מגיעה בדרך כלל לאחר מספר ימים . במקרים לא מעטים גידול העור הורחק שלא במלואו, ואז מוזמן החולה לניתוח חוזר שבו תורחק הצלקת כולה, היות ולא ניתן לדעת על פי התשובה באיזה מקום נותרו תאי גידול. כך שהיקף הניתוח החוזר גדול יותר וכך גם נזקו האסתטי. אחוזי החזרה המקומית של נגעי עור שעברו הסרה כירורגית רגילה גבוהים יחסית, וכשגידול כזה חוזר הוא נוטה להיות פולשני יותר ונזקו לפיכך גדול יותר.
בגידולי עור רבים מסוג BCC ו- SCC, לכן, מומלץ הניתוח בשיטת MOHS , כטכניקה מדוייקת מאוד, אשר יכולה לשמור הן על רקמת העור הבריא והן על תפקודו של האבר הנגוע ככל הניתן. שיטה זו מיועדת בעיקר לסרטני העור סביב העיניים, אוזניים, שפתיים ואף. בסוגי BCC מסויימים, בגידולים בעלי גבולות לא ברורים, גידולים אשר לא נכרתו בשלמות בניתוח קודם, או בהופעה מחודשת של גידולים שנכרתו בעבר. במצבים אלו לטכניקת MOHS יתרון בולט ומשמעותי מאוד על פני כל שיטה אחרת.
יתרונה הגדול של שיטת MOHS נעוץ בכך, שהבדיקה הפתולוגית נעשית בזמן הניתוח עצמו, ותוצאותיה מגיעות תוך זמן קצר. בניתוח זה מתפקד המנתח גם כמפענח של הבדיקה הפתולוגית, דבר המייעל את התהליך.
ניתוח בשיטת MOHS מאפשר את דרגת הריפוי הגבוהה ביותר לסרטני עור, לעומת השיטות הרגילות שצויינו קודם. בדפים הבאים תתואר השיטה ותהליך הניתוח.
